במהלך תכנון הפעילות עלה חשש קל, עולם הרובוטים היה חדש לחלק מחברות הקבוצה והלמידה את הרובוטים הייתה תהליך של שנה שבסיומה התקיימה הפעילות בגן הילדים באופקים. חוויה שהחליפה את החששות בהתרגשות ורצון להמשכיות.
ברגע שבחרנו בערכת הלגו של WEDO היה ברור שאת הפעילות נעביר בגן הילדים הספציפי הזה מתוך ידיעה שהגננת קיבלה, לפני מספר שנים, ערכות לגו רבות והיא אינה יודעת כיצד להפעיל אותם ולמעשה עד היום השתמשה בהם רק להתנסות של התלמידים בבניית רובוטים ללא קוד והפעלה פיזית שלהם. ראינו בכך הזדמנות לחשוף את צוות הגן, וכן את התלמידים לעולם חדש ומרתק של קוד, תכנות ורובוטיקה.
לאחר שלבי התכנון הראשוניים היה לנו ברור שיש צורך בשיחת הכנה עם גננת האם, במהלכה  שיתפה אותנו שקיבלה טאבלטים אבל אינה יודעת להפעיל אותם  או את תוכנת הלגו. הגננת הביעה חשש רב מכישלון של הפעילות בעקבות חוסר הניסיון של בתחום התכנות, אך באמצעות מפגש מקדים בזום והדגמה, סייענו לה בהפגת החששות. לאחר שיחה זו היא נאותה להתקדם עם הפרויקט ולהכניס אותנו לגן. כצעד ראשון, פירמטנו את הטאבלטים, הורדנו את התוכנה, ערכנו לה הכרות ראשונית עם WEDO וכמובן שיתפנו אותה מה הולך להיות בפעילות. 
את הפעילות התחלנו עם חשש קל שליווה אותנו מתחילת התכנון, פעם ראשונה שאנחנו מעבירות פעילות מסוג זה, ואף שאנחנו שנים ארוכות במערכת החינוך, הדבר היה עבורנו חדש, מרגש ומפחיד בו זמנית. התלמידים התרגשו מאוד מההגעה שלנו , הגננת הכינה אותם שהם ילמדו כיצד להפעיל את הרובוטים שבנו ופירקו במהלך השנה האחרונה. לאחר הפעילות הראשונה החשש החל להתפוגג, התלמידים שיתפו פעולה, ענו תשובות מגוונות על מהו רובוט, איפה הם פוגשים רובוטים בחיי היום יום שלהם וכיצד הוא משפיע על החיים שלהם. 
הפעילות של הרובוט האנושי הייתה מרגשת, לאחר מספר התנסויות בהם הילד (רובוט) הלך באופן עצמאי ללא המפעיל ואנחנו תיקנו אותם,  נראה היה שהם החלו להבין את הרעיון  שהרובוט לא עצמאי ויש מי שמפעיל אותו, וכן מהי הדרך הנכונה להפעיל אותו, וכיצד רצף הפקודות הוא מהותי לביצוע המשימה בצורה נכונה.
בחלוקה לקבוצות עבודה הילדים חיכו לקבוצה בהם הם כותבים את הקוד ומפעילים את הרובוט, בשלב הזה היה לנו חשוב לתת לכל ילד להתנסות בכתיבת קוד באופן עצמאי ורק לאחר מכן לעבוד בשיתוף פעולה לכתיבת הקוד לריקוד. לאחר ההתנסות העצמאית, שתי הקבוצות ישבו אחת מול השניה והחליטו יחד לאיזה כיוון יזוז כל רובוט. הילדים הבינו שכדי ליצור ריקוד הכי קרוב לעולם האמיתי, הרובוטים צריכים לזוז בכיוונים מנוגדים " צעד קדימה" "צעד אחורה", וכך התנהל הדיון ביניהם כאשר הם משתמשים במילים לציון הכיוון בו יזוז הרובוט. חלק מהילדים גם הזכירו את הפעילות ההתחלתית ללא הרובוט כדבר שמסייע להם להבין כעת כיצד על הרובוט לזוז. הפעילות עברה בצורה טובה, הם התרגשו, חיכו בסבלנות לתורם, כתבו ביחד את הקוד וחיכו לרגע שבו שתי הקבוצות יפעילו ביחד את הרובוטים לריקוד המשותף. 
בסיכום הפעילות, לאחר כיומיים, ערכנו עם גננת האם שיחת סיכום על הפעילות על מנת לשמוע כיצד היא חוותה את הפעילות. הגננת התרגשה ושיתפה שהיא מרגישה כיום יותר ביטחון להפעיל את הרובוטים ללא צורך בפעילויות חיצוניות, שההתרגשות של התלמידים ריגשה אותה ומבחינתה הושגו מטרות רבות מעבר לשיתופי פעולה ביניהם, כגון היכולת לחכות לתור. כמו כן, הפנתה אלינו גננות נוספות אשר ברשותן ערכות Wedo  ללא שימוש, ואנו מצידנו הבטחנו לסייע לאותן גננות המעוניינות בכך להדריך אותן. 
ברמה האישית, העבודה על הסמינריון גרמה לחששות רבים להתפוגג ובעיקר גרמה לרצון להעביר את הפעילויות בגני ילדים נוספים. הלמידה החוויתית והחשיפה של התלמידים לעולם הרובוטים הייתה משמעותית ואולי במובנים לא מעטים התחברה גם לחששות שלנו ולרצון להנגיש את העולם הזה לילדים ולילדות. כל אחת מכיוונה יכולה לראות כיצד היא משלבת את ערכות הלגו בעבודה שלה במערכת החינוך, אם זו שמרית, שאתחיל להנגיש זאת עבור תלמידי השילוב במרחב הנגב הצפוני על מנת להעצים וללמד את התלמידים מגוון רחב של מיומנויות ואם קרן, שהעיסוק בתכנות קוד ורובוטיקה הביא אותי להנחות קורס בתכנות קוד בשכבה ד' בביה"ס בו אני מלמדת.